כשפיארברג פגש את בלפור
אני הצצתי מחלון חדרי
מכונית יחידה עברה
בדיוק כשהם הצהירו "שלום" ולחצו ידיים
פייארברג פנה לשנקין
מפזר אחריו בתי כנסת מאולתרים
שכנתי אודט לבשה סינרה
על מרפסת עם שפריץ - לא של מים

שנקין קטע לפייארברג את התנועה
על סקייטים ילדים נזהרו מחריצי הזמן
אחד העם קנה טוסט אצל איציק ורותי
והם נתנו לו בזוקה במקום עודף
פייארברג המשיך, לא לדרוך על הקווים
עצר פעם, פעמיים, שאל עצמו "לאן"
גם אני עד היום שואלת, כנראה רימו אותי
בר אילן לברלין פנה עורף.