[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








דמות עמומה
עמודה בראש גבעה
לבד.

חיים שלמים
היא הקדישה
לטיפוס.
ידיה נפצעו
רגליה קרסו תחתיה
מחמת המאמץ
חסר התכלית.
אבל היא,
היא טיפסה.
עד שהגיעה
לגבעה.
אבל החיים?
החיים המשיכו.
בלעדיה.
הדקות
השעות
השנים
זרמו
תחתיה.
והיא?
היא עמדה על הגבעה.
לבד.
מדממת.

והאנשים
היא רואה אותם
חיים.
מדמיינת את עצמה
בתוכם
כמותם.
כמה היא רצתה
כמה השתוקקה...
אבל היא עצרה עצמה מלכת
והחיים נמשכו לבדם
איתם.
וכעת נותר לה
רק לבהות בהם
במבט כמה
לדמיין את עצמה
בינם.
והכאב הנורא
והכעס
והחרטה
וחוסר האונים המשווע
כשהיא מבינה
שמה שהיה
נגמר
והזמן לא ייסוב לאחור.
שהחיים ממשיכים
בלעדיה.

And life went on
Went on without me...










loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
-ראיתי את האור
בקצה המנהרה!






קומיצה משקר
שזוכר את לידתו.


תרומה לבמה




בבמה מאז 6/7/04 23:29
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אליס אדווה יאנג

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה