הייתה לי אהבה אבל עכשיו היא נגמרה
ולמה אני לא עצובה?
למה בחדר אני יושבת צוחקת?
למה לא חושבת על היום?
למה הצחוק חוזר עוד ועוד?
כשאני מביטה לאחור...
אהבה זה כמו משו שבחיים לא נבין אותו..
האהבה יכולה להיות עדינה,
פראית,
ואפילו קצת גזעית,
אבל להשוות לאהבה שלך
זה כמו להשוות לבול עץ.
אתה כל הזמן נועץ
מבטי אכזבה כשאתה רואה אותי בלי חולצה..
לך תמיד חשוב הגוף,
לך לא חשוב שיש מעבר לגוף..
השכל והחוכמה..ובכלל,
האכזבה שלי לך
כל כך גדולה...
רק עכשיו אני מבינה שאולי..
שאולי לא נועדנו להיות...
תמיד חשבתי שזהו אתה..אבל עכשיו בליבי נשארה רק טינה... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.