בעיגול של קטורת וכשפים,
כבמעיין מעומק ההרים,
פכתה התשוקה מנבכי הנשמה העורגת
לשמור אמונים לאהבה מיוחדת
שגורלה טרם הוכרע.
השכיבה אותי על גבי
והיא ניצבה מעל גופי,
נשזרת על כולי
עטופה באדים של כחול
ודרכה אל השיא.
ערפל עיניה עלה מן הבאר
והד גניחותיה היה משתלט
על אוזני הכרויה
למלא כל דרישה
שתביאה אל שיאה.
26/06/04 © |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.