כואב לי כבר הראש
ונשברו לי הברכיים,
אין לי שום שמחה בלב
ודומעות לי העיניים,
הפלוגה שם מסתכלת
ואני פה סתם כותב
על איך שכולם מסתכלים
והמפקד צוחק בלב.
כי אין לי שום רצון לחיות ואין לי שום חיים לרצות
המ"מ שמסתובבת בפנאן
ועזה שנמצאת 1300 מטר מכאן,
וכל מה שאני עושה זה טירונות אפס שתיים
אבל זה לא משנה את העובדה,
שדומעות לי העיניים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.