אלינור רז / פרידה |
ופרקה מעמה זעם זהב
אל נתיבי השחור.
על מה סערו שמי חיי
ובאו בוכים להרוות
שדות זרים במלח כחול.
על מה כנפי מלאכי
התאמצו לגונן
עד תיבול חדוותם
לרשום בי שתיקה.
על מה אז אובד
בין ספק לאולי
על ימים שהיו נרשמים
יתומים באדמת חיי.
על מה יגוני
אז פרצת ממני
לבוא בבשרי
בחטא קדמונים.
על מה נשמתי
אל כוכייך ברחת לך
מן האור הסתתרת
כיונק אפלולי.
על מה געשה אדמתי
עד כי די לה
להצמיח פרחים
בשדות אהבתי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|