[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








she was a simple girl.
they thought she was strange.
she began doing stupid things,
just so she can feel belong.
they were pleasd now.
and she,
she was miserable,
but at the same time,
she felt guilty.
she dindnt knew that she belongs now,
to the wrong people,
by the wrong reasons.

one day.
they loked at them;
and saw them like a monsters.
but just a moment,
maybe ther's something wrong with them?
no, it cant be right.
just look at them,
they are so happy.
or, can it be that they pretending?
she understands now.
bus she's doing,
these stupid things again,
little mistakes,
that made her what she is now.
she thinks that its there blame.
now this ones simple girl,
became the social disaster she is.
but they dont care.
they keep on pretending to be blind,
in theit colorfull world.
while she wating her self
by rtying to find the truth,
that dosent seams to be close,
but yet she feels closer then ever,
to the death.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אני תמיד רציתי
רכבת חשמלית!!!



טושטוש אומרת
תודה לאבא על
הרכב החדש


תרומה לבמה




בבמה מאז 28/7/04 1:26
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ואל קרסנו

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה