[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








כעבור 15 שנה, מגיע נתנאל ללשכת העבודה, כשהוא ללא כיפה וללא
זקן. הוא מתיישב מול הפקיד, שהוא - איך לא, חברו אלעד.
אלעד: "כן אדוני, במה אוכל לעזור?"
נתנאל: "עברתי לא מזמן לעיר פה ואני מחפש איזה משהו לעבוד
בו".
אלעד: "יש לך איזה מקצוע?"
נתנאל: "לא, אבל אני מוכן לעבוד בכל דבר שרק תיתן לי, עבדתי
בכל מיני מקומות, הנה יש לי פה קורות חיים, אתה מוזמן לבדוק"
אלעד (מעיין בקורות החיים של נתנאל): "אוקי... ארבע שנים
עובד מטבח, שנתיים עובד ייצור... ומה זה? אני רואה שעשית 4
וחצי שנים צבא... היית בקבע או משהו...?"
נתנאל (משפיל מבט וממלמל): "אה... לא ממש, לא בדיוק... הייתי
בכלא למשך שנה וחצי..."
אלעד (מרים את הראש מהדף ומסתכל על נתנאל, ואז חוזר שוב
לדף
): "רגע רגע רגע... איך אמרת שקוראים לך...? נתנאל כהן? אם
אני חושב שאתה זה מי שאתה, אז אתה השתנית מאוד..."
נתנאל (מסתכל  על אלעד): "אלעד? אלעד לביא? אני לא מאמין...
איזה עולם קטן! מה שלומך?"
אלעד (מחייך קלות): "טוב תודה, עובדים, חיים, אתה יודע... מה
אצלך? מה זה השינוי תדמית הזה, מה קרה נתנאל?"
נתנאל (מחייך קצת): "נתן, תקרא לי נתן... תראה, מאז שפינו
אותנו מהבית, התגלגלתי קצת בכל מיני מקומות בארץ, לא מצאתי את
עצמי ממש. גם היה קשה לי למצוא מקום עבוד מסודר, מצאתי את עצמי
בתל-אביב, עם בחורה חילונית ולאט לאט ככה, הורדתי את הכיפה, פה
שבת שם שבת, הפסקתי לשמור... אני יודע, התחתנו, יש לנו 2 ילדים
טובים, אבל אני לא מאושר... קשה לי.. ממש קשה לי... מה אצלך?"
אלעד (נאנח קלות): "אחרי שהשתחררתי, נסעתי לאיזה שנתיים
למזרח, ברחתי מהכול, לא רציתי להסתכל לאנשים בעיניים, במיוחד
לא להורים שלי, שממש נשברו מזה שהבן שלהם ישב בכלא. מצאתי את
עצמי שם מעשן כל מיני דברים, העיקר לא להיות כאן ולבסוף,
כשנמאס חזרתי, נרשמתי לאוניברסיטה, אבל ממש לא הסתדרתי שם,
המסגרת הזו, הייתה לי קשה, לא הצלחתי להסתדר עם סמכויות,
התחלתי להיכשל ומצאתי את עצמי שוב מעשן כל מיני עשבים..."
נתנאל: "אז איך הגעת לפה? רק מסוממים מתקבלים לפה?" (צוחק)
אלעד(צוחק קלות): "לא, לא ממש... אבא שלי הכיר את המנכ"ל
בזמנו, וככה, דחפו אותי פנימה... לפחות אני מרוויח מספיק כדי
להחזיק לעצמי דירה קטנה וכלב. לברדור לבן, קוראים לו 'שוודי'
והמסכן עבר תאונה, יש לו 3 רגלים..."
נתנאל: "אז אתה לא נשוי? לא נורא... יותר טוב.. פחות דאגות,
תאמין לי...(עובר לקול נשי) 'נתן! איפה היית בלילה? נתן, מי
התקשרה? נתן! הילד בוכה! נתן! אני שמנה? נכון שאתה שונא את
אימא שלי? נכון?' עזוב אותך בחייך..."
אלעד (מחייך קלות): "טוב.. אולי... לא יודע... אבל בכל מקרה,
אם אתה רוצה לעבוד, יש לי פה איזו עבודה... רגע... בעצם אולי
עדיף שלא... לא נראה לי שתרצה..."
נתנאל (הופך רציני, ומפציר): "דבר דבר, אני מוכן לעשות הכול,
אני חייב לעשות משהו..."
אלעד: "עבודה במרכז רבין לשלום... משהו של דו-קיום לעבוד עם
ילדים ונערים פלסטינים, לא נראה לי שתרצה כל כך..."
נתנאל: "אני מוכן, תביא, העיקר שישלמו, עזוב אותך מעקרונות
עזוב אותך משטויות, ילדים זה ילדים, תרשום אותי, אני מוכן
להתחיל לעבוד..."
אלעד (ממלא טפסים ונותן לנתנאל לחתום): "טוב, אני מאחל לך
שיהיה לך כל טוב ובהצלחה בדרכך החדשה..."
נתנאל(חותם וקם מהכיסא): "תודה יקירי, אני מקווה שגם לך,
תשמור על עצמך, ותהיה חזק, זה הכי חשוב. תזכור - אין לנו על מי
לסמוך - רק על עצמנו..." (קורץ ויוצא מהבמה)







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אני מתאבד בגלל
הבתולות שפה לא
מזדיינות!





אחמד אחמד
בתירוץ עלוב
לתורה מטופשת.


תרומה לבמה




בבמה מאז 22/7/04 17:40
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
קריפטון היבוסי

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה