טל פרג'ון / רק המילים דומעות |
נסחפת אל הסוף הבלתי ידוע,
זורמת עם הרגש אל אהבתי,
דואבת וחשה את הכאב הקבוע.
והמחשבות שומרות עלי מהמוות,
משחררת הכאב לבד בדממה,
רק המילים דומעות, כשכואבת,
הסבל פוגע גם כשאליו מוכנה.
אומרת שטוב, מרגישה את ההיפך,
בלי סיבה ובלי היגיון כלל,
מתי, מתי כבר אמצא את הדרך?
אין מענה, הכאב עוד יגדל...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|