לא כמו השירים הקודמים שכתבתי,השיר הזה מדבר על הרגשה פנימית
שהיתה לי ביום הזיכרון לחללי צה"ל. מי שקורא זאת, נא כבד את
היצירה וכאשר תקרא אותה, קרא אותה בהעמקה ולא ברפרוף...

נענשים על שמם של חוטאים,
נהרגים בשמם של שונאים,
מתאבלים למען האהובים,
מתגוננים ממלחמה קרובה,
כי היא תגיע ותתפוס אותנו לא מוכנים.
כי היא תגיע כי אלוקים כך החליט,
היא תגיע כי החלומות טורפים את לילותינו
היא תגיע כי הם לא מתכוונים לחזור לעולמנו.
נענשים על שמם של מלכים מכזיבים,
נהרגים בשמם של שכנינו הקנאים,
מתאבלים למען המגינים,
ובוכים,
פשוט בוכים,
כי כמה אפשר עוד לסבול
וכמה עוד אפשר לקטול,
לקטול אותם,
לקטול אותנו.
ברך אותנו בנשיקה עילאית,
שמור עלינו באהבה קפדנית,
אל תתן לנו לסבול בשמם של חוטאים,
הדרך אותנו בדרכיך הכסופות
למד אותנו איך עוד ניתן יהיה לחיות,
ועל תתן להם ללכת ולא לחזור.

מוקדש לחיילים שנספו במלחמות,לאזרחים שנהרגו
בפיגועים,למשפחותיהם ולחבריהם שסובלים יום ביומו. לא מגיע לכם
לסבול בגלל חטאים של עם חוטא!