ואני כאן יושבת, מביטה מעלה בשמיים הכל כל כך נוצץ,
ואפילו הכוכבים שעבר זמנם, גם הם נוצצים, הכל קורן, קורא לי.
גם אתה, העיניים שלך, הניצוצות האלו.
הכל כל כך קסום, אני חושבת שלעולם לא החלפתי כל כך הרבה משפטים
בשתיקה אחת ארוכה...
ואני כאן, ואתה מולי, מביט בי, אפשר לראות את החיוך בעיניים
שלך, אל תגיד כלום אתה אומר הרבה גם בלי להניע את השפתיים.
ואני כאן וכך גם לבי והיד נעה וממשיכה לכתוב, אך יש לי כה הרבה
לכתוב, אך אף מילה אחת כדי לתאר את המחשבות, לא יצרו מילים
לרגע כה קסום, הלוואי ויכולתי אני להמציא את המילים,
אך שום מילה לא תשתווה לרגע.
ואני כאן, וגם אתה, לא רוצה שהרגע הזה ייגמר לעולם... |
