היינו יחד, כל כך עייפים
כל כך ערים
בשדות התלתן והחרצית
במרחבים - חרדל, בלב - נורית
אותך אני רואה
מתוכי הנביעה
וזה לא נדלה
ולא כלה
מזריחה ועד שקיעה
איפה אתה, שקטפת,
כשהשדות ריקים
איפה אני, בתוך ים הפרחים והירוקים
שאיתי מחכים, ואיתי שותקים,
ואיתי צוחקים ואותי מבכים,
בלילות הארוכים,
המתוקים
המוכים.
(14.4.2002)
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|