ברגעים הספורים ההם,
בין פה לשם,
כשכבר יודעים שהכל
נגמר
אנחנו חוזרים.
עוברים בריחוף
בכל אותם מקומות
מוכרים.
שולחים עוד מבט
אל אותן הפנים.
המקום בו נולדנו,
החדר בו גדלנו,
חברים,
וסתם אנשים שראינו ברחוב.
עוד פנים.
בטח גם הורים.
אולי שכנים.
את סבא וסבתא
כבר אין בשביל מה לבקר
יודעים ש,
בקרוב נפגשים.
והרגעים האלה
הקצרים
עוברים מהר מדיי
ואנחנו,
אנחנו לא נשארים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.