|
בסערת רגשות גועשת
עיניו בוכות, ידו נרגשת
להבת האש בבשרו חותכת
מה יבקש?
דמעות חמלה.
הבדידות מכל צד עוטפת
כעס שאגור בפנים
והוא רק רוצה מכאן ללכת
למקום מלא במלאכים.
הכאב נשפך החוצה,
טיפות טיפות של מכאובים
מבט נישא אל שמי החורף
והם זרועים בכוכבים.
סביבו הכל חשוך
שתיקה רועמת באוזניו
ורק רחש הדמעות
הזולגות מבין עיניו.
הוא רוצה מכאן ללכת,
לא נשאר לו שום דבר
הבדידות אותו עוטפת
והכל נגמר.
אם רק יכול היה
היו כל כך שונים אותם דברים
אך לגורל דרכים כאלה
וכך אכזריים הם החיים.
מבט אחרון,
ושוב דמעה
גופו שרוע על האדמה
וסיפורו תם
ולא נשלם
ולעולם לא יישלם. |
|
|
ילדה קטנה בגן
חשוך ישבה לה
לתומה,
אנסתי והשארתי
אותה מדממת
ערומה,
וכשהלכה אחרי
שבועיים לדווח
עם אימה,
אמר לה השוטר
בזוהי הנימה:
חבל שלא הגשת
לפני שבועיים את
התלונה,
כי מה שנשאר
בינתיים אפילו
לא שווה תמונה,
אולי אם תתאמצי
קצת ותשחיתי את
גופך,
נוכל להגיש
תביעה קטנה
אולי זה גם
ילך.
סנאי באקסטזה,
ברגע פדופילי
ומלא אהבה לרשות
המבצעת. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.