דם על הפנים
זז לאט
באוויר
כמו תמונה מעורפלת
שלא ניתן להסביר
מציאות אחת
ושתי חלומות קושרים אותה מסביב
אי אפשר להבין
הולך באוויר
לא מתכנן בריחה
אל מקומות מפלט
גם שהשקט נמס
ואין יותר כאבים
דם זולג באיטיות
מצייר ילד וילדה עם שתי אצבעות
ורגש שבלתי ניתן לשליטה
מניח פתאום
אני מנסה להבין
מאיפה בא הגשם
ואז נעלם
סופר פחדים
עוד פעם זה העתיד
שמכה חזק בפנים
מדמם בלי גאווה
משפיל מבט
עוצם עיניים בכוונה
מילים נשארות על הדף
ואחר כך הורסות אותי
מתיישב ומביט מסביב
אין פה דבר שלי
ושום דבר שאני יכול להסביר
יש לב שטעה פעם אחת
ועכשיו הוא שוב מכוון אל המקום הלא נכון
ודם על הפנים
עיניים מרצדות לכול עבר בלי לראות
מטוסים למעלה, עוד רגע מתרסקים
זו תחושה אמיתית
שלא יכולה לקחת סיכונים
לא בורח יותר
מקומות נסגרים, ואנשים עוזבים
מה יהיה מחר?
כותב ומאבד שליטה
רציתי אותך
כמו שתיארתי לעצמי,
אחר כך הולך לישון לבד
הפנים נפחות, הידיים נוקשות
יש ערפל ואי אפשר לראות את השביל
סיפורי גבורה במכתבים
והרבה שאריות
לא מחפש כיוון, גם לא את המשך הדרך
בתחנות רכבת, מחפש את הרציף
אחר כך אסע, ומשם אמשיך
מה יהיה מחר?
מכבה את האור ונרדם
אני הולך באוויר, בלי שום חבל
כמו לוליין בקרקס
והקהל למטה, מריע או מגדף
אני לא מצליח לראות שום דבר
קירות בלתי נראים
ופנים חלקות
דם מטפטף על הרצפה
רציתי להיות מישהו אחר
פחות זר
משאיר את עצמי במכתב קצר על השידה
אחר כך קם והולך
יש מציאות קשורה לאלף חלומות
אני יודע
אפשר לפרק את הבעיה לרסיסים קטנים
ואז להיעלם
דלתות נטרקות, אנשים קמים ועוזבים
לא יכלתי לתאר את זה במילים
רציתי אותך, חסרת מנוחה, זקוקה למשהו
והייתי קם ומביא לך אותו
אבל אני הולך באוויר
ודם מטפטף
מלכלכך את הכל