החוליה החסרה / צייד הנשמות |
כך תמיד היה.
כל כך היה כך תמיד,
עד שמצאתי לי תפקיד.
צייד אני,
בלי רובה, בלי תלבושת...
צייד אני,
בנפש.
נשמות טועות בכל העולם,
שליחותי היא לתפוס את כולן.
אך כל ציד של נשמה טועה,
מעלה בי תקוות,
מעלה בי שאלה...
אולי בי,
היא את מקומי תמצא.
ואז עולה תחושת מחנק,
הצייד נעלם ומופיע ילד קט.
ילד קט עם המון שאלות,
ילד קט שרוצה לבכות,
ילד קט ללא נשמה,
ילד קט - צייד נשמות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|