שיר לאור הירח
הבוהק, הלבן
עם מקל גדול מעץ
הוא רוקד...
הוא צובע עצמו בצבעי אדמה
וכחל
בלילות לעולם הוא לא מרגיש בודד
אך בימים, הו בימים
מול מסך של מחשב לבן
הוא יושב על כסא ומקליד מכתבים
הוא יושב לו בודד וקטן
שיר לאור הירח
הוא פושט תחפושתו מעליו
הוא סובב סביב גאיה
פורש עלעליו
הוא רוקם לירח
תנועה עדינה
הוא רוקד... לאור הלבנה
אך בימים, הו בימים
בחום הלוהט הדבק לבגדיו
הוא מכין לו תה מעופש
וחוזר למחשב, מקפל את עליו
כן, רוקד לאור הירח
משפיל עיניו לאורו הקורן של מכשיר
הוא רוקד לאור הירח
בימים עלעליו הוא משיר |
