|
שיר לאור הירח
הבוהק, הלבן
עם מקל גדול מעץ
הוא רוקד...
הוא צובע עצמו בצבעי אדמה
וכחל
בלילות לעולם הוא לא מרגיש בודד
אך בימים, הו בימים
מול מסך של מחשב לבן
הוא יושב על כסא ומקליד מכתבים
הוא יושב לו בודד וקטן
שיר לאור הירח
הוא פושט תחפושתו מעליו
הוא סובב סביב גאיה
פורש עלעליו
הוא רוקם לירח
תנועה עדינה
הוא רוקד... לאור הלבנה
אך בימים, הו בימים
בחום הלוהט הדבק לבגדיו
הוא מכין לו תה מעופש
וחוזר למחשב, מקפל את עליו
כן, רוקד לאור הירח
משפיל עיניו לאורו הקורן של מכשיר
הוא רוקד לאור הירח
בימים עלעליו הוא משיר |
|
רציתי להודיע
לכולם שאני פורש
מכתיבת סלוגנים,
זהו הגיעו מים
עד נפש, אין לי
כוח לזה יותר
וזה כבר לא
מעניין שלא לדבר
על מיותר וכבר
מזמן הפסיק
להצחיק, אז שלום
לכולם שלום ולא
להתראות.
האגו המנופח,
שקרן פתולוגי
בסלוגן הראשון
שלו בבמה חדשה,
סטייל פרק
ניסיוני
בסיינפלד או
ראיון מטופש
במחשוף (ז"ל),
או יותר גרוע
ניסיון להצחיק
מישהו. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.