אתמול בערב פגשתי פיה, יפה לבנה טהורה וצחורה.
דיברנו המון ונכנסו למיטה,
שם אני - התנהגתי כמו מלאך,
עדין מתחשב רגשני אך תותח,
ובבוקר התעוררנו מחובקים,
עישנו סיגריה עם השכנים.
הפיה בשקט אמרה לי ישירות ללב,
אתה בחור רומנטי,אדיר ובבחורות מתחשב,
ולאט אני הרגשתי איך בה אני מתאהב.
נפרצו המחסומים, כל היום עליה אני חושב.
עניתי לה, פיתי יקירתי, את הכי טובה בעולם,
את זו הבחורה, ששונה מכולם,
את העלת אותי גבוה, עשית אותי גדול,
רק למענך אני אתן את הכל!
חיינו התנהלו על מי מנוחות,
קצת חיבוקים, הרבה נשיקות,
פיתי ואני חיים ללא הגדרה, עד שיום אחד זה הגיע,
היום ההוא, הנורא.
הייתה לפיתי בפה בשורה:
יש לי אחר, וזה לא אתה...
ואני בשקט את חפצי התחלתי אורז,
פייתי חיש מהר, עברה לגור עם הפוחז,
הרגשתי עזוב, שבור ואומלל,
כל עוד משפטה:"זה לא אתה-זו אני" הדהד בחלל.
זה הכל קורה לי מחוסר מזל,
הולך, נופל ומאבד את שיווי המשקל,
נופל כמו מגדל קלפים בקרקס, שברח מרוסיה המתפרקת,
מחפש כבר את אותה אחת, יפה חייכנית וצוחקת,
שתאהב אותי כמו שאני עד בלי די,
ותפסיק כבר לשחק ברגשותיי... |