ארבל הכרמלי / בשקוט לבי |
ועל כך אין שליטה - לא לי ולא לך
אך, האם יעברו חיינו בלאט
כאד על פני נהר
או שמא נועדו הם לחוות סערות
העושות שמות גם ביפות שבצמרות?
מי ייתן ויזרמו חיי לאור הלבנה
ובנהרתה האילמת תביא אליי את השלווה
בדומיה של פלא,
בקסם של שקט,
ובשקוט לבי ייעורו חושיי
אל ריח וטעם אהבותיי
כמהלך ביער סוד
העובר מליל אל יום
בדמי המיית הצמרות
וברכות דממת רשת האורות.
25/06/04 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|