מוטי פרי-מור / נכנע |
רועם ברקותי,
צדעי מרטיט,
ולא אמצא פצע פתוח.
בקשתי באהבה את הנשייה
ומצע של מחטים חלקי,
רווי בסבל ואושר קודר,
הוללות ומיתה ברוב שפע.
אכנע גם לזו הפעם,
אזל הכח ואין עוד טעם.
ליבי דווי, רוחי נוצחה,
עייף מאהבה נשאטת.
בבתי בושת וקברים,
אין מקום לחרטה ותיזוז.
בין עינוגים לנאצות,
מצאתי רק, משכב חפוז.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|