חוזר מהעבודה, עיניים עייפות, עיניים אדומות
אולי מבכי, אולי מצחוק ואולי מרוב מחשבות עמוקות
חוזר לעוד יום של שיגרה, עוד יום שכלום בו לא השתנה
אולי כי אלו החיים, אולי אין אנו חוץ מעבדים ולבסוף אנו מתים

חוזרים אחורה בגלגל החיים, נולדים וממשיכם
כמו עגלה עם סוסים שלא סוטה לצדדים
חוצה כבישים בלי שום סימנים
מסתכלת קדימה לאופקים, מנסה למצוא אתגרים חדשים
לנסות ולסכן בכל זאת משהוא בחיים

חוזר עם אותם סימנים של חולשה מהחיים
אולי מאיבוד תקווה, אולי מחוסר השקעה ואולי מדמעה שזלגה
חוזר לאותה אהובה בתקווה שהיא לא  נרדמה
אולי היא הכי טובה, אולי לא הייתה לי שום ברירה

עדיין חוזרים במעגלי החיים, לא מפסיקים לנסות דברים חדשים
לא מפסיקים לפסוע בצעדים משוגעים
לא יכולים לציית לחוקים
מסתכלים קדימה ולכיוונים אחרים ולא מתייחסים לשום סימונים
הולכים בדרכים אסורות ימין שמאל, העיקר לטעות

חוזר לעוד יום של תקווה, יום של תפילה
אולי בסוף ישתנה המזל, אולי תשתנה לה המנגינה
חוזר לעוד יום של אהבה, יום שנהיה בלי עצב ובלי ושמחה
אולי כי זו כוחה של אמונה, כוחה של זעקה ואלו החיים לטוב ולרע
ו...
אנחנו עדיין חיים בתוך השיגרה