מתן וייסמן / עמוק באדמה |
עמד והתאבל הוא.
ידעתי שחשוד הוא בעיניי,
כפפות לבנות מכסות את ידיו,
ידו אוחזת בסכין חדה ומבריקה,
חלוק ירוק לגופו.
נרצח הוא היה.
שוכב על השולחן.
שקט.
דממה.
השעון הפסיק לתקתק.
הכפפות הלבנות אינן לבנות עוד.
אדומות הן,
הסכין החדה כבר אינה מבריקה.
על החלוק הירוק יש כתמים אדומים.
הסתכלתי עליו מרחוק.
הוא עמד שם, עם האיש שלא נע.
עמד והתאבל הוא.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|