New Stage - Go To Main Page

יסמין אבירם
/
כשתגדל

כשתגדל. אתה עוד תגדל.
ותמצא את עצמך מגולח, עם בגדים רשמיים, מבט חזק- הוא תמיד היה
חזק.
תגדל ותלך בין רחובות עמוסים בארץ זרה, מנסה לתרגל מבטא, שאתה
בעצם שונא. תביט בשעון היקר, שקנית קצת לפני שנסעת.
השעה מאוחרת, למרות שהיא נראית נורא יפה על השעון. עשר ועשרה.
אפילו השעון מחייך, למה אתה לא מחייך. אתה תתאמץ להפשיר את
החניכיים שלך וללבוש חיוך מזויף.
אתה תנשום עמוק אויר זר. אויר קר.

כשתגדל, אתה תנסה להתחיל ללכת ותרגיש את הקור חותך את החלק של
הרגליים, שלא מכוסה במעיל החדש, שקנית אחרי שנסעת. תלך מהר כדי
לא להיתקל במבטים של אנשים. זה לא משנה אם הם מדברים עברית או
לא, אם הם מכירים אותך או לא, אתה עדיין מפחד. ולמרות שגדלת,
אתה מרגיש עכשיו נורא קטן. אתה הולך מהר, כי אתה לא רוצה לאחר,
מצליח לשמור על שפיות בניסיונות נואשים להתרכז בכוס קפה. וכל
צעד נדמה, שמכשיל. אתה מתקשר אלי, בטלפון ציבורי של מבוגרים,
אבל בוכה כמו ילד.

עברו שבועיים.
גבהת עוד קצת. אתה מצליח ללכת לבד בלי לרוץ. אתה מוצא את הדרך
בחזרה לדירה שלך. עכשיו היא יפה, קצת צבעת אותה. אתה רואה
טלוויזיה בערב, ונרדם כשאתה שומע את jeff buckley שלך. אבל אף
אחד עדיין לא עומד ברחוב להגיד לך שלום, אין פנים מוכרות ברכבת
התחתית, המעיל עדיין לא מונע מהקור לחדור לרגליים, וואללה-
הדירה עדין ריקה. יש לך כיסא אחד בו יושב התיק שלך, וארון אחד
בו אתה מקפל את כל הבגדים אחרי הכביסה ביום שבת. יש לך מקרר
קטן עם הרבה בירה ומיטה אחת קטנה אליה אתה נכנס אחרי שצחצחת
ושטפת ידיים. אתה שוטף ידיים לפני השינה מאז שהיית קטן.
ולפעמים בודד, אז אתה מחפש נגיעה.
אתה עוד מתקשר, לא בוכה, סתם מתגעגע.

עברו חודשיים, יש לך יומולדת.
חברים בעבודה לחצו את היד, אפילו מחאו כפיים והיו קצת בלונים.
אתה מחייך, נורא מרוצה מעצמך, מרגיש שאתה גדל ואולי זה לא כל
כך נורא. אפילו אחותך התקשרה לאחל מזל טוב. אתה מחליט לרדת לבר
שמתחת לדירה היפה והחמה שלך לחגוג עם כוס ויסקי. המבטא שלך
השתפר. אתה מדבר עם המלצרית היפה, היא לא מאמינה שאתה לא משם.
אולי היא מתחנפת, השארת לה בכל זאת טיפ ענק.
וכשאתה יוצא מהבר, בשעת לילה מאוחרת, אתה לוקח נשימה ארוכה.
האוויר הקר מדגדג אותך במין נועם, שלווה. אתה עוצם את העיניים,
עובר ליד טלפון של מטבעות, אבל מחליט פשוט ללכת לישון.

הדירה שלי הייתה קרה ביומולדת שלך.

שנה.
וקיבלתי ממך מכתב. יש שם תמונה, וכותרת- "לחברה הכי טובה
שלי".
אני הכי טובה, אבל אתה מצולם עם מישהי אחרת. היא קצת בלונדינית
וקצת נמוכה, נראית קצת אנגליה. אתה מספר שהיא סקוטית, ואת
הסיפור המצחיק על כשרק הכרתם והיא נפלה בכניסה למכבסה. מילים
מתגלגלות. אני מרגישה את החיוכים שלך דרך האותיות הקטנות,
מרגישה את הריח שלה עליך, שומעת אותה קוראת לך לאכול. היא תלמד
גם להכין שקשוקה, אתה מספר לי. ואני בוכה, על שגדלת. רחוק
ממני.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 26/7/04 19:34
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יסמין אבירם

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה