|
ואני ראיתי את שלא ראה איש
ואת שלא תראה היא לעולם
כששאלתי לשמה באחד הימים
עת פגעה בי בדרך, בין צאלים
את שמה ראיתי בין שפתיה
גיבועי שני נפשקו לנשיקה
זכרון יתום שאין לו תכלה
עת אמרה לי שם את שמה
ופנים ברודות עשרות מזכרות
של קיצים מתוקים להתגעגע
ועינים כלות, ששובות כל לב
אך מה בליבה? אין יודע
רק לו השיבה אותי טל
וצימאוני שברה עם לילה
ואם אך ענתה טליה
ושכך רעבונה עם בוקר
אך היא השיבתני חמוטל
אם מלכים יתומים אוכלי חרב
בודדה בארמונה בתוגתה תשב
מי יהין היות לה מאהב?
|
|
|
דוגמא לחוק
מרפי: כשאתם
באים לתחנת
מרכזיות, הלוח
הדיגיטלי של
היעדים תמיד
יהיה אות אחרי
מה שתצטרכו.
(תרצו לירוחם,
ותראו
ירושלים).
באסה.
ביסלי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.