ב
כל
ילד
ישנה
שמחת
נפשות
מסויימת
המתבלה
עם
גדילתו
והופכת
לעצב
קפוא
ועצור.
קופאות
הדמעות
בעורקי
נישמתו
ומעיקות
על
כל
נשימה.

נסגרות אצבעותי
על גבעול דקיק
ונמשכות מאליהן
אל האף.
כך הפרח נקטף
- על מנת שאוכל להרגיש
את ריחו הצהוב
ואז אחזירו למקומו
הטוב בין הדשאים
שיקשור עמם קשרים מחודשים.

אם זה כה קל להמר על שירים,
אז אני אהמר במקהלת הרהורים.
השיר הבא
נקבע
באופן מוחלט
כי זהו שיר.
היטב סוטט,
עובד הרבה,
עבר המון
- הושמט ממנו הפזמון.

פגשתיו על השביל שממול.
ליבי הלם בי באופן בהול.
הוא עמד ממולי והביט בעיניי
חושף את שיניו
וסוקר בעיניו
את המראה שנגלה לפניו.
רציתי להסתובב לאחור
ולנתיב אחר לעבור
אך חששתי לנוע ולהניע עפעף
וליבי בקרבי התהפך לו ועף.
חסרת אונים על עומדי נשארתי,
בעודו מתקרב - על חיי הימרתי.
הוא היה כה קרוב
ועבר לידי ברפרוף
על השביל הצר והחשוף.
עבר, וממני הסב את פניו.
התעלם והמשיך בטלטול של זנב.

האל פצח ברינה ובמזמור
בהדליקו לפנים את האור
ובשופכו דמעות שמחה מלוחות
על האזור.
טללים נקוו בחלל
והעריכו במדוייק
את מיקום השמיים
במרחק
גבוה מעל המים,
עם הרבה צבע כחול.
אחר, שיבר את הסלע לחול
ובעולם הגדול
פינה מעט מקום
לתחילתו של יום.

(אל תקווה למצוא עצמך מאושר, אפילו שזה אפשר)

אם לא תפתח לעצמך תקוות שווא,
התקווה תפרח לה מחדש
על מגש
של כסף.
היא תגיע במפתיע,
כשלא תהיה מוכן
היא תעמוד על המפתן.
אל תקווה.

קריעת ים-סוף
- קריעת-תחת
למשה.
השקיע כוחות.
עבד קשה.
לחצות ים
זהו דבר מסובך
ובעזרת השם
נראה פשוט כל כך.

כנמר-ביצות מורעב
אורב הוא לטרפו
מחדד את חושיו
משחיז צפורניו
בתער סכין
שמצא במטבח
שוכח המצאו
בחברת בני-אדם
ולא חיות
צמאות דם
אך הינה היא קרבה
כגורה-זאבה
אין מי שיזהיר
מפני סכנה
בהילוך מהיר
היא מוטלת בפינה
זכר קלוש
לדמעה בעינה
הסכין תקועה
עמוק בבטנה
עיניה מעידות
כי אינה ישנה
איננה שלווה
מודעת היא
כמה מרה האהבה.

תיקון הזמן המעוות
על ידי מכונאי
מוסמך כמוני.
יש לי הכלים הדרושים
לטכנאי
ועודף פנאי, יש לי
תעודת "עבר" ויש לי
העתיד.
כעת אתקן את ההווה
לעת עכשווי ואחיד.