האיש הבודד בעולם חי לבדו בחשכת המדבר. לא היו לו מבקרים ולא
היה לו כל קשר עם העולם החיצון. אף אחד מעולם לא שאל אותו אם
ברצונו להתבודד כך, הרחק מהכל. היתה זו קביעה לנוכח העובדות.
רק בביקור אחד נתברך האיש.
היתה נערה תועה בין תחנות מסתוריות וקסומות. כל תחנה שלחה אותה
אל השלב הבא - משונה, מפחיד וקסום. כאשר מצאה עצמה עומדת לבדה
בחשכת המדבר הקר, ביקשה עזרה, וזו הגיעה תיכף. בפניה הופיעה
קוסמת יפהפיה, שהצביעה על חלון קטנטן ומואר. היה זה הפתח היחיד
לביתו של האיש הבודד בעולם. היה על הנערה להיאחז באשנב הגבוה
ולהגדיל את פתחו על מנת שתוכל לעבור דרכו. מישהו תפס בידה
והבהילה מעט, עת החלה מרחיבה את החלון. הקוסמת הנהנה לה להמשיך
ושתיהן נכנסו לביתו הקטן והמואר של האיש הבודד בעולם. האיש
הציע לכבדן בדגני בוקר, אך אז הצליח לחמוק מחדרו אל תוך משחק
הכדורסל שהתקיים על גבי האריזה. הוא הופיע בקהל, כשלראשו כובע
מקסיקני גדול. כעת נודע להן שהאיש הוא מקסיקני. הקהל היה רב
ונראה שאיש לא שם לב להופעתו הפתאומית. אחד השחקנים התבלבל
לרגע כאשר זינק הכדור מעלה אל מחוץ לקופסת הדגנים ונעלם
מעיניו. אך תוך רגעים מספר שב אל הציור והיווה קליעה מוצלחת.
הקהל הריע. אך בחדרו של האיש הבודד בעולם נותרו הנערה והקוסמת,
שחזו במתרחש וידעו כי אסור שהאיש הבודד בעולם יעזוב את חדרו
ויגיע למחוזות רחוקים. כהרף עין שוב היה בחדרו, שופך מהדגנים
שבקופסה אל תוך קעריות פלסטיק.
(29.12.2001 בעקבות חלום שחלמתי). |