"שקט" אתה אומר ואותי מחבק,
אני מדברת אך אותי אתה משתק
אני מנשקת אך דמעות בעני
אני ממשיכה אך לא רוצה,
אני מנסה אותך לדחוף אך בי אתה נלחם,
אני נכנעת ואותי אתה טורף
מנסה לצרוח אך לא יוצא קול,
מנסה לבכות אך הדמעות לא יורדות.
ואתה אותי לבנתיים מפשיט,
אני אומרת לך: "די!!!" אך אתה ממשיך,
ולי אתה מכאיב,
מחזיק לי את ידיי
אני מפחדת ומתפללת שמישהו יעבור
אך שקט ודממה כאן
אני בוכה ואתה במכות אותי משתיק,
"ועכשיו" אתה אומר: "לא לספר לאף אחד"...
אני בבהלה מהנהנת בראשי,
אתה בורח ואני נשארת כאן לבדי,
ערומה וכואבת, אבל הכי מפוחדת,
בי פגעת - בבריאות ובנשמה,
ואני עדיין שותקת...