(רקע חשוך , אוירה של מקום סגור , ישנו נר קטן על  שולחן מעץ
כהה שמטיל צללים שמאירים כורסא חומה עם כתמים קטנים ומכוסה אבק
...        לאט לאט מתקרב אדם אל מעגל האור ומתיישב בכבדות
בכורסא , ידיו המונחות על מסעד הכורסא ליד הנר מלאות בקמטים
ופניו נראות רק כצללית קלושה של בהירות באפלה הסובבת) .

"לפעמים אתה שוכח הכל חוץ מזה שאסור לוותר ..." מתחיל האיש
לדבר ומושיט את ידו לעבר הנר  , "אתה אולי לא מבין למה צריך
להמשיך  ואתה כבר לא זוכר ממה כואב לך כל כך עמוק בפנים " ,
ידו של האיש נעה סביב לנר , יוצרת צללים אפלים על הקיר , "אינך
מוצא מי יכול לעזור לך ואינך יודע ממי עליך לפחד , אתה מתבלבל
בין האור והחשיכה , בין הנרות והצללים שהם מטילים " אצבעותיו
של האיש מתקפלות ויוצרות עיגול של אור על התקרה שמגלה ציור של
שני ידיים המושטות אחת לעבר השניה  ,  "בין היום החושף "
אצבעותיו של האיש מתעגלות כגג מעל הנר חוסמות את האור ומעלימות
את התמונה  "ללילה המסתיר  "  .
"כל מה שאתה יודע ... " אצבעותיו של האיש נסגרות סביב לפתיל
הבוער של הנר "    אם בכלל אתה עוד יודע משהו ...    " , האיש
מקרב את אצבעותיו לפתיל ובמגע רך מכבה את הנר   "הוא שאסור לך
לוותר " .

האיש נשען בכבדות לאחור , שני הפסים הדקים של שפתיו שבולטים
בחשיכה מתעקלים לחיוך  ,הוא עוצם את עיניו ומת .