סימני שיבה נגלים בפניך,
עורך מקומט,
לבך סדוק.
מצייר עם מים
לב שבור על רגלך,
הלב נעלם.

הברכה מלאה אנשים,
נשים.
כולן יפות, כולן חכמות,
כולן מביטות בך.
רוצות לגשת, לדבר,
לגשש דרכן אל בין זרועותיך.

חיוכך,
שקר וכזב.
אין כאן שמחה.
לא בגן השעשועים,
לא על חוף הים,
לא במלון, במיטה,
עם אחת מאותן הבנות.
חיוכך הרחק מכאן,
חיוכך בבית.