סימני שיבה נגלים בפניך,
עורך מקומט,
לבך סדוק.
מצייר עם מים
לב שבור על רגלך,
הלב נעלם.
הברכה מלאה אנשים,
נשים.
כולן יפות, כולן חכמות,
כולן מביטות בך.
רוצות לגשת, לדבר,
לגשש דרכן אל בין זרועותיך.
חיוכך,
שקר וכזב.
אין כאן שמחה.
לא בגן השעשועים,
לא על חוף הים,
לא במלון, במיטה,
עם אחת מאותן הבנות.
חיוכך הרחק מכאן,
חיוכך בבית. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.