לפעמים אתה חושב
שהכל נגמר
שכלום כבר לא יהיה
אותו דבר,
דברים משתנים, גם אלוהים
זה בא והולך כמו גלים
ורק אתה נשאר לבד
נשבר

העצב,
בגוף שלנו מתפזר
ולאט אבל מהר את הגוף
הוא עוטף
לא חושבים על מחר
איך אפשר ?

לפעמים אתה חושב
שהכל רגעים
צועק קורא לאלוהים
ואין תשובה,
זה השלב שנגמרת האמונה
זה בא והולך כמו עונות השנה
ועכשיו אתה נמצא
בסתיו

הפחד,
את כולנו אופף
מפחד להתקפל, להתגונן
אתה יודע,
זאת האמת היחידה
שנשארה.

פתאום אנחנו שמחים,
ומסתכלים על אנשים אחרים
שגם להם כואב ומתעלמים ,
כי מה זה עניינינו
לנו יש את הצרות שלנו
את הכאב והפחד
בדיוק הברחנו.