שעת בוקר מוקדמת
ובצד מערב השמיים עוד כהים
גוון של חמימות
לעברינו מתקדמת,
ובאופק את ואני, יחדיו, משולבים.
מביטה את בפליאה
אל היופי הנחשף
פנייך זורחות, המומות
את מתערבבת בתוכה
משלבת בה את קסמך, נוגעת בה,
נוגעת בי,
עוטפת את ירכי בידך.
עיניי מרצדות
כולי נרגש
להבות דקות של אש מזדקרות מתוכה,
מזדקרות בתוכי,
בשובל של זהב
מקצה לקצה, ניתוב של כוחות,
ועיניי מרצדות,
את משיבה לי מבט,
אני משיב לך חיוך
עטיפה של זוהר סביבך
ובערה בליבי.
היא מביטה בנו בשלמותה.
מרוכזת בתוכי - מרוכז בתוכך
אוהבים, אחוזים, שפתיים מצמידים.
כתם של בוהק בשלוותו מתאמץ
לנגיעה אחרונה עם האופק, נוצץ
ומולה - שפה וצוואר מתחככים,
שילוב אצבעות,
נוגעים,
אוהבים...
לקרן השמש המדהימה שלי
שמחממת בכל בוקר את ליבי... |
