|
חיכיתי לך שעות
כדי שרק תעני לי
תיעני ללחישתי השבורה
כמו קרני אור ביקום עקום
שלא מוצאות דרכן אל אדמה
חיכיתי לך ימים כלילות
נמלאתי דמעות, שברתי שתיקות
האזנתי לליבי כשאמר את שמך
ואת כמו
לא שמעת דבר
חיכיתי לך כל חיי
מרגע לרגע כמו אזלו משאלותיי
ועגנתי בלב ים יודע ששם
אמצא מקומי בין אלפי כוכבייך
זרועים כאחד ברקיע ובמים
יחלפו חיי יחלפו גם חייך
אך אני אמשיך לעגון בלב ים
אחפש מפרש שמבטיח לי שמיים
ורוח מנשבת תפזר פעימותייך
עד אליי. |
|
|
אשה נאה ניגשת
לדלפק במסעדה
ומסמנת לאיש
שעומד מאחוריו
לגשת.
היא מקרבת אליו
את פניה, ומלטפת
את פניו
המאדימות. "אתה
המנהל?", היא
לוחשת לו. "כן",
הוא עונה בעוד
היא מעבירה את
אצבעותיה על
לחיו ועל שפתיו,
דוחפת לו שתיים
לפה ונותנת לו
למצוץ אותן. "רק
רציתי להגיד
שבשירותים של
הנשים אין לא
סבון ולא נייר
טואלט". |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.