|
שקטה העיר ושקט אף ליבי
שווקים הומים במשך היום
עורקים עייפים ממהרים לפעום
ולעת לילה
שוקטים כולם
שקטה הכיכר ושקט אף ביתי
ריבים ומחלוקות כבר נדמו
רוכלים ועגלות כמו לא היו
לעת חשיכה
פויסו כולם
ואילו בחדרי
לילה ניעור לקול נשימתי
צללית נרעדת ולא קיימת ביום
מתרוממת מתוך האפר
כדי לכתוב
בחשכת לילה נוצרת התוגה
נר נרעד משליך יהבו
על נוצת אבק טבולה
שקט עכשיו
לעת לילה
כמו מעולם לא נלחשה לחישה
רק דם הדיו נחרט
בשיבת דפים שכבר עייפו
ונשמתי פורצת החוצה
לעתים במרדף
לעתים לאיטה. |
|
|
לקראת יום
הכיפורים שממשמש
ובא רק רציתי
להתנצל בפני כל
מי שפגעתי בו,
או נפגע ממשהו
שעשיתי או
שאמרתי, (לא
שזכור לי משהו
ספציפי, אבל בכל
זאת) באמת שלא
הייתה לי כל
כוונה רעה, אז
סליחה ושוב
סליחה.
יגאל עמיר, פותח
שעריי שמיים.
9/2001 |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.