נועם קוטנר / כמעט נסיגה |
דורכת ללא רחמים
מוחצת כל מה שתחתיה,
אנשים חסרי תקווה.
הם נמחצים למוות, כנמלים
ונשמע קול מפרקתם הנשברת
ורק אני ניצלת
בורחת מאותה נעל רחבה,
אל הגאולה,
עם חיוך גדול של הקלה.
מפי אנחת רווחה נשמעת
והנעל הולכת צעד נוסף
ואני נמעכת,
כרסק נמלים חסר תקווה
נשארת כך מרוסקת,
רק אני ומפרקתי השבורה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|