נדמה כאילו הכל קפא במקום
והזמן לא עובר
דבר לא נע
השעונים עצרו את תנועתם
וכל הרע עובר בתוכי
הולם בתוכי כמכת ברק
הידיעה על מותו שברה אותי
הרסה אותי, הרגה אותי, ללא רחמים
ואני לא אשכח את הרגע,
את אותו הרגע הארור,
שידעתי, שלא תחזור...
נלקחת ממני בפתאומיות מוחלטת
ואני - אפילו לא הספקתי להיפרד
לתת חיבוק אחרון לאיש הנעלה
ביותר, האוהב והחם.
תחסר לי מאוד, אני יודעת
ורוחך תרחף מעליי תמיד
אם לשמור, ואם להשגיח
אני בת אלמוות, עכשיו
כשיש מישהו ששומר עליי
שירת הברבור, ציוץ הציפורים,
השמיים הכחולים, הכאב, ואני... |
