|
אם היית אוטו
היית נוסעת במהירות של 100 קמ"ש
בהילוך ראשון
סוחבת עליות כל כך תלולות
כשאין לך בכלל בטחון
בכלום
ואולי, אם היית יפה
היה איזה בלם
שהיה מציל אותך מהדרדרות
והיו לך אנשים שעוזרים
אין לך ידע בשום נושא
את עצלנית יותר מכיסא
את רוצה הכל וחושבת שתצליחי
בלי לעבוד בכלל, עם מוח פסיכי
ואולי אם היתה לך פרוטקציה
מישהו שאוהב ומלטף
היה איזה בלם-יד
היתה אולי תקווה
אני לא מבין איך לא נשרפת
לא התהפכת עם גלגלייך השחוקים
הלא מאוזנים, המתחככים
עם כל כך הרבה ניצוצות מסוכנים
ואולי אם היית שמחה
אז הלב שלך היה ממלא מחדש את הסוללה
מחליף את השמן מדי פעם
מרטיב את המגבים
אבל את פלא ונס מזהיר
כשאת בדיכאון
ממשיכה לסחוב בכפר ובעיר
בלי דלק ובלי פגוש
לא מבין איך את עובדת
איך עוד לא התהפכת ונפלת על הראש. |
|
|
זה היה נפלא
כשהכל התחיל,
הייתי מעריצת
פרנקי רגילה. אך
הכל נגמר כשהיתה
לו התכנית
להתחיל לעבוד על
איש שרירים.
עכשיו הדבר
היחיד שמביא לי
תקווה הוא אהבתי
לאידיוט
מסויים. וורוד
אצבע את עולמי
נותן לי מפלט
מהסבל והכאב
מתוך הופעת
הקרקע, תרגום
לסרט קאלט
פופולארי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.