אנשים מגעילים, בדרך כלל, מחפשים לעצמם תרוצים למה הם מתנהגים
כמו שהם מתנהגים.
אני מכירה ילדה בשיכבה שלי, שהיא הייתה כל השנים ילדה טובה ואז
אבא שלה מת והיא הפכה לפרחה מגעילה...
יש את הפרחות האלה, שהן פשוט פרחות, ויש את הפרחות שהן פשוט
מגעילות, גסות רוח, ושעוברים במסדרון הצר של בית הספר הן
נטפלות אלייך.
ואז, תמיד כשהייתי מדברת עם מישהו על זה, הוא היה אומר לי
להתחשב במצב... פאק, יט!!! לא בא לי להתחשב במצב! מה אני אשמה,
שאבא שלה מת??? למה אני צריכה לשלם את המחיר ולעבור כל פעם
במסדרון בפחד, שאולי עכשיו היא תראה אותי ותגיד לי משהו...
אז אני לא מחפשת בשבילה תרוצים, ואני אומרת: בן אדם, כמו שהוא
זה רק מכיוון שהוא מחליט את זה....
יש לי ידידה קרובה, שהחיים שלה בזבל... (וכשאני אומרת "בזבל",
אני מתכוונת לזבל עמוק!!!) והיא אחת הילדות הכי חמודות שאני
מכירה!!!
לא תמיד טרגדיה בחיי אדם יכולה להשפיע עליו בצורה שלילית... כל
אחד לוקח מטרגדיות משהו אחר... חלק הופכים להיות יותר סגורים
ממה שהם היו, ויש כאלה שפשוט הופכים לאנשים מגעילים, שמוציאים
את הזעם שלהם ללא סיבה על אנשים תמימים!
אז אני אומרת: די!!! די!!! לא בא לי יותר להיות שק החבטות של
כל אחד, שעבר עליו איזה משהו קטן בחיים. ומכיוון שזה לא הכל
סובב סביבי אני פשוט אגיד, די!!! די להתנהג כאילו העולם סובב
סביב הבעיות שלכם!!!