לפסוע חרישית לתוך הבאר
ידיים עמוקות בכיסים ומבט מושפל
לאן אסתכל, איך יסתכלו עלי
עדיין מנסה לפענח

יושבת בבר למול פרפר צבעוני
הוא מחייך אלי ואני אליו
לוגמת לגימה ארוכה מהמשקה
עוד יניקה מהסיגריה
והעיניים, העיניים מרצדות

עכשיו הפרפר עף לעברי
ועיני עמוק, שורפות חור ברצפה
גם הפרפר מפוחד ומהסס
לבסוף מתישב צמוד
מנפנף בכנפיו
קצת מחוייך-קצת מרומז
לעולם לא אדע אם לא אנסה

הפרפר לוקח אותי הצידה
ומבטיח להראות לי עולמות חדשים
פרחים יפים
עוצמת את עיני חזק
ורק את ליבי אני שומעת
פועם בחוזקה, מחסיר פעימה

הפרפר נושק קלות על שפתי
מגעו עדין כמשי על גופי
בצורה שרק פרפר יודע להיות חושני

ממה פחדתי כל הזמן, מלהיות אני?