קונפליקט עם עצמי.

מה את עושה?
אני חיה, מה נראה לך?
עוד לא התאבדת?
לא! יש לי חיים ושאיפות.
אילו שאיפות? איך תסתדרי עם כל החסרונות?
אני אצליח, אני אתקדם.
להתקדם? חה! את תפלי כמו איזה מתרומם.
את מכוערת, את שעירה ושמנה, את סתם רעה ומגעילה.
את לא טובה בכלום, כל יום אצלך מסתכם בסיום.
לא, אני לא! אני יפה ורזה.
אני טובה ואכפתית, אני מוכשרת.
אני שוה הרבה יותר מסתם גוש נזלת!
תראי איפה את נמצאת, הכל בגללך, את רק מסתבכת.
את כל החיים את הורסת.
בגללך הכל קרה, בגללך המצב רע.
אשמתך שאת מאושפזת, אשמתך שאת כועסת, כואבת, סובלת ונופלת.
זו לא אשמתי! לא ידעתי שזה יקרה דוקא לי!
ניסיתי להתנגד, לצעוק, לברוח!
בסוף יצא לי כל הכוח.
את סתם מנסה להשלות את עצמך, לרמות את עצמך.
לא נכון, זאת עובדה, אני טובה ועדינה, אני אכפתית ומבינה.
לא, את לא! את מגעילה!
טוב, סתמי, את צודקת, תני לי חבל תליה, שיגמר ברע...
למי אכפת, מי יבכה?
לא הם.
כולם יבכו!
לא, הם לא. לאף אחד לא אכפת.
לאף אחד!