הלכת לישון בלי לומר לי לילה טוב וזו הפעם הראשונה, יש לי
פרפרים בבטן מתוך פחד, ויש לי דמעות שאף אחד לא מנגב.
המילים של השיר מכאיבות לי יותר מאי פעם והוא מתנגן כמו תמיד,
לא ארוך יותר, אותן מילים, רק התחושה שונה, כאב עמוק עטוף
בכעס.
אני צריכה אותך איתי ואתה קורא לי ילדותית,
לו רק ידעת שהתבגרתי בעל כורחי, מה הייתי נותנת כדי לשוב לאותה
תמימות, ששבקה חיים.
אתה כועס עלי, שוב כשלתי, אוהב אותי כמו שלא אהבת מעולם
רוצה אותי ומפחד לגעת, נפגע ממני ופוגע, הולך, חוזר, בורח.
אתה אוהב את הצחוק שלי, את המילים השנונות, אתה אוהב את הראש
שלי שהוא כל כך כמוך, אתה שונא אותי כשאתה נכנס לתוך השריון
שלך ואני אוהבת אותך עד כדי שנאה, אוהבת אותך עד כדי צרחות
באוזן שלך.
רוצה אותך עד שלא נותר בי רצון לרצות כלום, מייחלת אליך, כמהה
לקולך
צמאה לתשומת הלב שלך, חודרת אליך יותר ויותר כל יום.
קניתי לך ארבעה חדרים בתוך הלב שלי, אני אוהבת אותך יותר ממה
שתדע, יותר ממה שאתה יודע, אני שלך כל כך מזמן ואתה נלחם בי
האהבה שלנו נותנת לך כוח, אני מנצחת ומנוצחת ואוהבת יותר
מתמיד.
הלכת לישון בלי לומר לי
שאתה אוהב אותי.