ד. הציע לי לפני יומיים לקחת קצת כדורים ולמכור אותם, היה יכול
לצאת לי בשקט אלפייה או שתיים. זה לא שאני לא צריך את הכסף,
אני ממש כן צריך אותו, עם כל הגירושים והכל, לא נראה לי שאני
אצליח לשלם שכ"ד וחשבונות... אבל לא ראיתי את עצמי הופך להיות
סוחר סמים אף פעם ולא ממש נראה לי שאני הולך להיות.

יושב לי פה בדירה הזאת עם חלון פתוח, ממש נהיה נעים פה בזמן
האחרון וככה, כשאני ממש רעב, מקשיב לשירים של שנות השמונים
ברדיו המפורק שארגנתי לפה. היה פה מקודם איזה שיר על מישהו,
שמישהי שברה לו את הלב והשאירה אותו עם חלומות שבורים. שמתם לב
שבכל השירים האלה של האייטיז הכל כל כך מתוק וחלומי, כאילו היא
ריסקה אותו וביעסה לו את הצורה וכל מה שהוא עושה זה לשיר בקול
חצי גיי על זה, כאילו שהוא עשה חמש אקס ולקח עוד שני פרוזק
לחיזוק, רק שלא היה להם אז לא את זה ולא את זה, תקופה מתוקה.

ג. הזמין אותי לראות את המפעל שלו אתמול, זה לא בדיוק מפעל,
כאילו הוא משכפל סרטים כחולים... הוא שאל אותי עם אני רוצה
לעבוד אצלו, כאילו... לא שיש לי בעייה עם התחום אבל... משכפל
פיראטי של סרטים כחולים בשכר מינימום? לא... לא נראה לי, ברור
שאמרתי לו שמחפשים אותי אחרי איזה עניין ושאני לא רוצה לסבך
אותו וכשהכל ירגע אני אשמח.

חשבתי על עוד כמה זמן ינתקו פה את החשמל יש פה לפחות עוד שלושה
חודשים עד לפינוי מהדירה בגלל החוקים האלה שיש להם פה, לא
חשבתי על זה שאני אהיה כזה שלו במצב הזה אבל אפשר להגיד שנעים,
באמת, נשבע. או שאני מפריש כל מיני הורמונים, שעושים את העניין
סבבה או שבאמת יש משהו נעים בלעמוד בנקודה הכי נמוכה שאפשר
ולהסתכל על זה ועדיין להנות מכל מני דברים קטנים.

היום הייתי במשחק של דנמרק מול שוודיה, שני עמים מופלאים, אבל
בכל מקרה של עימות, במקרים שאי אפשר להשליט שלום, חובה לעמוד
לצד אלה שאוהבים יותר (אם יש כאלה) ולצורך העניין היום במשחק
שוודיה הפכה למדינה שנואה.
הייתה שם דנית טיפוסית, יפה חמודה כזאת מוקפת בשוודים שממש
נהנו להציק לה כשהם השוו 1:1 קפיצות באוויר, מה לא הלך שם.
כשהם הכניסו את הפנדל העלוב שלהם, מסכנה אכלה אביוז רציני,
הייתי חייב להגיד משהו לאפסים הצהובים הצפוניים. נראה היה שממש
מצא חן בעיניה, כשצחקתי עליהם. היא התחילה לחייך כשקללתי מדי
פעם שחקני אויב בדנית עם מבטא כבד. זה הפך להיות שירי כדורגל
בדנית, כששנינו מזייפים וצועקים. היא קפצה עליי בחיבוקים
כשנקמנו בשוודים 2:1. פתאום אוהדי הכדורגל הגדולים איבדו עניין
במשחק, חבל שנגמר 2:2. הייתי יכול להנות עוד טיפה מהסבל
שלהם... כשעמדתי לצאת הדנית חייכה אליי אבל קמתי וחזרתי הביתה.
יש דברים נחמדים, שלא חובה למצות עד הסוף ועדיף להשאיר כמו
שהם. מה כבר יש לי להציע לה, כשאין לי כסף אפילו לבירה.

אני מקווה שגם מחר יהיה לי יום נחמד.