לעמית, אחד הדברים הכי טובים שקרו לי בחיים שלי
ואחת הטעויות הכי גדולות שעשיתי בחיים שלי,
לא אוכל לשכוח אותך.

בוהה, זה כל מה שאני מסוגלת לעשות כרגע
חוץ מלחשוב עלייך כמובן, ועל המבט שלך,
ועל המילים שלך
ועלייך
ועלייך...
למה עשיתי את זה, באמת שאני לא יודעת
טוב אולי בעצם אני כן,
בשבילך,
באמת שעשיתי את זה בשבילך
להישאר אתך זה להיות אגואיסטית,
להישאר אתך זה להיות סדיסטית,
כשאני רואה אותך, לאוויר משתנה הניחוח
העולם מתהפך...
אתה מסתכל עליי,
אחח המבט שלך מצמרר
יודעת מה בראש שלך עובר,
גם לא צריכה לנחש, הרי אתה אומר לי הכל
אז למה?
למה אני אטומה?
אף פעם לא אבין,
הנה, הסיגריה נשרפת... כך לאט,
בדיוק כמו החיים שלי,
נשרף... נשרף... הזמן נשרף
רוצים לפתוח דף חדש אז מאפרים
לתוך המאפרה הנינוחה הזאת שנקראת החיים
בסוף היא תיגמר מתישהו
וכל מה שתשאיר אחריה זה ריח רע
וטעם מר בפה.
כן, שאפתי ממך, ועשית לי טוב
כל כך טוב
אך מתישהו אצטרך לאפר, גם אותך.
אינני יודעת למה עשיתי את זה,
כנראה שאמשיך לחיות בתהייה...

אולי פגעתי בו ומלאתי אותו אכזבה
אבל מה שבטוח - הוא היה השאיפה הכי טובה.