בלי אהבה וללא רוח חיים
מוצא את עצמי נובר בפרטים
החנק בגרון מעיד על תהלוכת דמעות
ולבסוף התמונות הן שנרטבות.

בלי אומץ להודות בשקרים
יחד עם הגילוי שהשקרים הם עצמיים
מסתיר בפני אחרים את מצבי המקולל
ולבסוף מתעורר מיוזע ומבוהל.

בלי נגיעת ידך שאותי מחממת
רועד בפינה הקרה בתנוחה מטומטמת
מחזיק לב שנתת לי למשמר
מחזיק חזק ובין האצבעות נשבר.

בלי קימורי גופך המצטיירים בידי
ובלי התחושה הזאת שמרעידה את גופי
מדליק עוד סיגריה ושותה ת'חריף
נשכב עירום כביום היולדי.

את שמך לא אומר גם לעצמי
העדים היחידים הם הצלקות הנגלות על ליבי
חבריי מספרים שאותך ראו ואני מתאפק
תופס חזק את עצמי שלא אתפרק.

ועכשיו, ובזמן האחרון לא רואה את הסוף
הסבל כאן עולה והשימחה נשטפה לה בחוף
חנק תופס שוב את גרוני וקצת קשה פה לנשום
לוקח נשימה אחרונה ודי, נצבעתי באדום.