פעם אהבנו
פעם היו סערות ענק שדעכו
פעם בערו השריפות שכובו
פעם רעדה האדמה שרוסנה לה
פעם אהבתנו היתה סערת ענק, מציתה שריפות, ומזיזה יבשות
ועכשיו משעמם ונוח
והיום כמו אתמול
ומחר כמו היום
דעכה לה האהבה ופינתה מקומה לשגרה
דעכה ולא כובתה
ניצוץ קטן שרד
ניצוץ קטן שלא ויתר
המתין בסבלנות אין קץ
המתין לעיניה הירוקות
המתינה למבטו הכחול
גם הזמן לא היה יכול
והצטלבו המבטים
הצטלבו וליבו האש
שפתיה הרכות פגשו בשלו
גורשה לה השגרה ופינתה מקומה לאהבה
ועכשיו סערות
ועכשיו מרגש
עכשיו אהבה