יורדי הים
כל יורד ים מנוסה שחווה סופות וסערות קשות, יודע עד כמה חשוב
לבדוק את מזג האוויר, ולהימנע מלהיכנס לאזורי סופה, גם במחיר
של עיכוב בדרך. ספנים מתחילים, לעומת זאת, אינם מודעים לסכנה,
ורואים בסופה הראשונה שלהם אתגר וגיוון מהשייט השליו
היומיומי.
ולמרות הזהירות, הסופות יודעות להפתיע גם את הטובים והמנוסים
שבהם, לעקוף את המכשור המשוכלל ביותר, ולצוד להן ספינות ענק
המשדרות ביטחון וכוח. "אנו לא פגיעים", אולם אל מול גלי הענק
המקיפים את הספינה האומללה, היא נראית כקליפה קטנה המנסה בכל
כוחה להשאר מעל המים עד יעבור זעם.
אין דעתו של הקברניט הלכוד בסופה נתונה לניווט אלה רק לשרידות,
וכמו כל קברניט טוב הוא יודע שלא ניתן לברוח מהאזור, אלא
חייבים להילחם ולהפנות את החרטום אל הגלים לעבר הרוח, חלילה לא
לברוח, כי אז ינוצח מעוצמת משברי המים באחוריו... רבים שורדים,
מעטים נופלים חלל לכוחות הטבע, כך גם גורלו של המתאהב החדש.

ניצוד באהבה
כל חייו בדק את מזג האוויר, שלא להכנס לסופות, הוא נמנע מללכת
עם החברה לפאב, כי אשתו בבית ובפאב יפגוש אחרות. הוא נמנע
מלהגיב לקריצות חמות ומזמינות של אין ספור היפיפיות שנתקל
בדרכו, ניתק בנימוס ובקרירות כל נסיון מזדמן של המין השני
לנווט אותו לתוך הסופה, ושמר בעקשנות על חיים שלווים במים
שקטים, יום רודף יום וספינתו מגיעה ליעדיה המתוכננים ללא חריגה
מהמתוכנן, ימי הולדת, מפגשים חברתיים בסלון, פגישות משפחה,
נסיעה שנתית לחו"ל והכל על מי מנוחות אין סופות אין מלחמה,
לכאורה אידאל,
ואז גם לקברניט הזהיר ביותר, וממקום לא צפוי וללא כל אזהרה
חדרה לה הסופה, היא הגיעה בתמימות, וללא כוונות הישירה עיניה
הירוקות במבט חודר וצורב, ממיסה את כל מנגנוני ההגנה, קולה הרך
והצלול הדהד וחדר למוחו המבולבל שוטף כל ניסיון התנגדות, וכך
הקברניט המנוסה ניצוד בעוצמה שבה לא נתקל מימיו, והכל התרחש כה
מהר שלא נינתה לו האפשרות להמלט ממנה...

הסערה
כלום לא מעניין, רק לשרוד, אני רוצה אותה, חושב הקברניט ויודע,
את החרטום יש לכוון אל הרוח. כל נסיון להימלט יכשל ויגמר
באסון, הגלים ענקיים והרוח חזקה, והיא היפה מכל, הטובה מכל,
גורמת לצמרמורות (רק לחשוב עליה), היא הצלע החסרה שלי, אין לי
קיום בלעדיה, הייתי זקוק לה מיום הוולדי, אבל... היא גם הסופה
המשתוללת היא הרוח השורקת, העולם סביב לא מודע לסערת הרגש
השוטפת את הספן, התנהגותו המוזרה נתפסת בין חוסר נימוס לשיכרון
רגעי, הביקורות מתרבות ויורד הים לא יודע את נפשו, נקרע בין
אהבתו החדשה המאימת להטביע ספינתו, לבין החזרה למי המנוחות
לשיממון, לריקנות, לחיסול פרפרי הבטן, לישון שוב בשלווה
להתעורר לשום דבר.  ומה עם הילדים, ומה יגידו, מה עושים???

החיים הכפולים
ועכשיו חיים בשני עולמות מקבילים, באחד חי לו הספן הותיק
המנווט את ספינתו בחיפוש אחר הסערה, הוא נע בזהירות שמא יתפס,
כולא את מצפונו הטורדני, איש לא יודע, איש לא מרגיש, ועולם
כמנהגו נוהג, ובשני מאהב חולמני ורגיש, מחפש כל הזדמנות להיות
עם אהבתו החדשה, להעניק לה, לנשום אותה, ללטף ולנשק, היא כליל
השלמות, זהו עולם צבעוני פשוט פסטורלי, וחושני...
והעולמות מתנגחים זה בזה בעוצמה ללא הרף, הקרקע רועדת, מאד קשה
לשמור על שיווי המשקל, וחיי הבוגד החדש מוצפים בתעשיית שקרים
והולכת שולל מאידך, חוסר אונים ואי יכולת להתמודד עם האש
הבוערת בפנים מאידך...

המשך
ומה עכשיו, איך מתקדמים, מה הלאה...