כביש עכו-צפת
מאוד מוזר לחזור אליו
אחרי כל כך הרבה זמן
שום דבר לא השתנה בו
חוץ ממכמונות מהירות חדשות
ותחנת דלק בצומת גילון
מעבר לכך
העלייה הגדולה נשארה גדולה כפי שהייתה כשהייתי ילד
אני לוחץ על דוושת הגז עד הסוף
כדי לעבור אותה כמה שיותר מהר.
כפר ערבי חצוי לשניים
רובו הגדול שוכן בצפון
חלקו הקטן נמצא בדרום
כביש עכו-צפת חוצץ בינם
כבר הרבה שנים
אולי מאז שהייתי ילד
טמון שם שלט מתכת גדול ובולט
כאן יבנה גשר
התבגרתי לאורך השנים
השתניתי
פניי התחדדו
מחשבותיי התבלו
וכך גם השלט לאורך השנים
נתבלה, התעקם, כמעט ונשבר בפני הרוח
כאן יבנה גשר.
בפעם האחרונה שנסעתי בכביש עכו-צפת
השלט כבר לא היה
איני יודע איך הוא הוסר
אולי התושבים המקומיים החליטו שדי להם
קצה נפשם בזלזול המתמשך
הרגישו ששמים אותם לצחוק
מבטיחים הבטחות שווא
ולכן החליטו להוריד את העלבון הצרוב
ואולי הרשויות
לראשונה גילו רחש של סימפטיה
חשבו לעצמם
התלוצצנו על חשבונם כברת זמן
מספיק
הם לבטח הפנימו את הרעיון
שכוונות לחוד ומציאות לחוד
ולכן הם הורידו את העלבון
שלא יהיה צרוב מדי על הבשר הרך.
ואולי היה זה השלט
שכבר איבד את נשמתו מול השמש הצורבת
כמו ישו הנוצרי תלוי על הצלב
כמו בני ישראל במדבר ארבעים שנה
וכשם שגם הם לבסוף קיבלו את ישועתם
אז כך גם הוא
פרס את מוטותיו ונתן לרוח החורפית לעשות בו כרצונה
להעיף אותו מעלה מעלה
לשמיים
כמו אליהו הנביא במרכבת האש
נצרב בלהבותיה.
בכביש עכו-צפת
בקיץ
עומדים ילדים
מרפקיהם שעונים על מותניהם
וכפות ידיהם מציעות דליים עמוסים סברס
פגשתי איש זקן שלחם במלחמת העצמאות
הוא סיפר לי
שהם מרסקים זכוכיות עד לעפר
ומכניסים לסברס
מוכרים ליהודים תמימים
שבביתם אוכלים את הפרי בשקיקה
וכך פוצעים את קיבתם
שריטות וחבורות פנימיות
של רסיסי זכוכית.
חשבתי לעצמי
אותו הזקן
איפה היה בארבעים שמונה
האם השתתף במבצע דני
האם פינה תושבים ערבים מלוד
האם פינה תושבים ערבים מחיפה
האם פינה תושבים ערבים מעילבון
האם ליווה אותם הולכים
בסוג של מצעדי מוות
סוחבים על גביהם את מטלטליהם
מושכים בידם השמאלית את ילדיהם הקטנים
ובידם הימנית את החבל הקשור לבהמת המשא
חמור עמוס בגדים
משתכנים במחנות פליטים
עד יום מותם.
אולי גם הוא
גרם לשריטות ולחבורות פנימיות
אך לא בקיבה
אלא בנפש.
כביש עכו-צפת
במהומות אוקטובר נכח שם שקט מתוח
שנשבר ביום שבת
נהגתי באוטו
עובר ליד הכפרים
עם כלב שהוציא את ראשו מהחלון
אוזניו מתנפנפות ברוח
נושמים את ריח הים
המנסה להתפוגג תחת ריח הקדושה
בצהריים צהובים
הסופר של דבאח
סגר את שעריו
כלא בתוכו קונים יהודים
הגן עליהם מפאת ההמון המקומי
שצבא על הצומת
התגודד והשליך אבנים על מכוניות עוברות
נושאות לוחית רישוי צהובה
נסענו מהר
אני והכלב
חצינו באדום
כשההמון שואג קריאות גנאי
עד לבוא המשטרה.
כביש עכו-צפת
במהומות אוקטובר נכח שם שקט מתוח
שנשבר ביום הכיפורים
טיילתי בעיר
עם כלב קשור ברצועה
נושמים את אוויר החטאים
המנסה להתפוגג תחת אקונומיקת התפילות
בערב כחול
המונים ברחובות
ילדים רוכבים על אופניים ברחובות
ואני והכלב
מטיילים בכיכרות
לפתע נשמע
רעש גדול
הלכנו מהר
אני והכלב
הלכנו כדי לראות
המון שתוקף חנויות ערביות
מנתץ את חלונותיהן
ובוזז את קופותיהן
דוחף לכיסיו קופסאות מרלבורו אדומות
שואג קריאות גנאי
עד לבוא המשטרה.
כביש עכו-צפת
מתחיל בצפת
יורד בירידות המפותלות של צומת מירון
במקומות מסוימים
ניתן לראות את הכנרת
פעם חיוורת
פעם מחייכת
הרים חומים
מכוסים באמירים
שלא אוכלים בשר
יורד עד לצומת שבע
ואז נחתך ימינה בחדות
נכנס אל תוך בקעת בית הכרם
וממשיך ישר לעכו
כרמיאל ומג'דל כרום
בצומת גילון יורד לירידה הגדולה
כשההרים מתחילים להנמיך קומה
הלאה לעכו
נכנס לתוכה
ומגיע עד לחוף הים
חוף הארגמן
בכניסתו עומדים שני עצי דקל פראים
בחורף כפופים לרוח מהים
ובקיץ עומדים מול השמש הקופחת
עומדים שם שניהם
ונדמה כי שותקים הם
עומדים שם שנים
ולא מדברים זה עם זה
פשוט
עומדים שם שנים
ניע לא ניע
דום לא דום
מחליפים מחשבות
דרך שורשים מלופפים
קבורים עמוק
בתוך האדמה. |
