ראית? עצי התפוח פורחים בגבעה
במלוא תפארתם.
מאחורי הספסל עומדת חומת בית העלמין,
עתיקה, מלאת סדקים,
מוכת רוחות.
נדמה כי רק שם השמש מחממת וראשי המצבות
משחקים משחקי ילדות.
גן עדן.
כמו גן עדן השמש מעלה חיוכים חכמים על ראשינו,
ללא מאבק.
נעלמה הזכות הקלה שבקלות
להיעלב, להתנגד, למרוד,
אפילו לא להיות מופתעת מכך ששני צעירים
התאהבו
זה
בזו
והעלימו אהבתם מעיניי.
שורש הרע נמצא ביסורי הקנאה ואפילו
שגיליתי את סוד בית העלמות,
נעקרה בינתי ברוח סוערת.