אדם בא לעולם באיזו מטרה? ובכן... יש כמה סוגים של תינוקות:
יש את התינוק שבא לעולם כדי שיפנקו אותו שידאגו ללטף אותו
ולנשק אותו בכל פעם שהוא רק יתחיל להזיל דמעה.
יש את התינוק שבא לעולם במטרה שיניחו לו לנפשו, זה שתמיד רוצה
להיות לבד... הרי אף אחד לא יכול לבחור לו מה לעשות...
יש את התינוק שלא יודע מה הוא רוצה - נותנים לו לאכול - בוכה,
נותנים לו לשחק - בוכה, מנשקים אותו - בוכה...
ויש את התינוק שמהרגע שהוא נולד הוא לא ישתנה. זה התינוק שנועד
לשנות. זה התינוק שיגדל וידע בדיוק איך להתנהג.

השאלה שנותרת להישאל היא: אם כך אז באיזו מטרה בא אדם לעולם?
המפונק בא לעולם כדי להתכרבל, הוא כמו חתול. יש צורך בבני אדם
כאלה כי בכל זאת איפשהו בתוכנו יש לנו רצון להעניק, ומי יותר
מושלם לקבל ממנו...
הבודד... הבודד בא לעולם כדי להעניק לעולם הזה קצת שלווה.
הבודד הוא בעצם היחידי שיכול למצוא את השקט העצמי שלו. ועל כן
הבודד מגיע לעולם כדי לאפשר לעולם הזה לעבור קצת מדיטציה. אולי
אז יהיה קצת high לכולם...
וכעת... מדוע זה שלא יודע לבחור בא לעולם? מה? העולם לא צריך
יותר דובי לא-לא? צריך. ההפכפך מגיע לעולם הזה כדי להראות
לכולנו את כל האופציות האפשריות. ואם כך ההפכפך שלנו הוא נכס
לאומי... אם לא כן, מי יראה לנו את כל הדילים האפשריים? מי
ידאג לתת לנו את התחרות בשוק - מי ידאג שלכולנו יהיה את הדיל
של החיים...
ואז... אז יש אותו. את האחד. הקטן והגדול. זה שמהרגע הראשון
אתה יודע שישנה את הכל. זה שיבוא ויחליף לך את הצבע בחיים. זה
שיכניס את החיוך לעולם של אחרים. אבל בכל זאת הוא לא יכול
להיות כזה מושלם... הוא זה שיביא לאנשים את הסעיף, את הרצון
העמוק ביותר להכניס כאפה. המפונק יבכה בגללו, הבודד יאבד את
החשק לצאקרה וההפכפך... ההפכפך יקפוץ מהגג - הגדר כבר היתה
תפוסה...

ובכל זאת לכל אדם באשר הוא יש תועלת בעולם הזה. בין אם אתה
בודד, מפונק, הפכפך או מקובע... העולם הזה לא יוכל לזוז צעד
אחד לעבר השמש אם אתה לא תהיה השביט שלו...
ואם כך...
באיזו מטרה באת לעולם?